אתמול סוף-סוף הוצאתי את שקית בגדי החורף מהארון, ונחרדתי. כמה שחור... הוכחה קטנה לעובדה שאני לא ממש יודעת איך להתלבש בחורף, או יותר נכון לא אוהבת את הבגדים שהחורף מזמן לי. אבל כעת אני בירושלים, ארץ החורף הבלתי נגמר [לא באמת], ואני חיבת להביא את עצמי לסדר בעניין הזה.
וכך התחלתי את המסע לחיפוש בגדי חורף מחממים וכיפיים, כשבעיקר אני חושקת בסוודר ענקי בסגנון שנות ה-90, כזה שאפשר להעלים לתוכו איברים קפואים כגון אף, ברכיים ואצבעות. מריפרוף קל באתר האינטרנט של H&M גיליתי את הסוודרים הבאים:
סוודר נשים, 89.90 ש"ח
סוודר גברים, 149.90 ש"ח
סוודר גברים, 149.90 ש"ח
סוודר הנשים הראשון, התלהבתי מהמחיר, משני האחרים מהגודל והדוגמא. כבר התחלתי לדמיין אאוטפיטים בסגנון קוריאני חמדמד - עם חצאית מיני, גרביונים חמים-חמים ומחממי רגלים על אוקספורד.
חוויות הרכישה הממשית, ב- H&M קניון מלחה ירושלים, הייתה איך לא, מאכזבת.
המחיר המפתה של הסוודר בתמונה הראשונה בקושי שווה לאיכות המזעזעת שלו. הסוודרים החביבים שרציתי ממחלקת הגברים נעדרו לחלוטין מהחנות, והדבר היחיד שמצאתי שמזכיר קלות את מה שרציתי, עולה 250 ש"ח. ובכלל, כל סוודר אחר בחנות שהתקרב לדרגת איכות בינונית, מחירו היה גבוהה מ- 250 ש"ח. נחמד ש- H&M מראים באתר דבר אחד, כאשר בחנויות המציאות אחרת לגמריי.
מה שכן, מחלקת הגרביים שלהם אדירה. קניתי 2 זוגות גרבי צמר גבוהים ומחממים, ומחמם רגליים אחד. יקר, אבל לפחות שווה את זה. הרכישות:
שמלת סוודר, 119 ש"ח
גרבי צמר, 49.90 ש"ח
מחממי רגליים, 39.90
תוספת קטנה - אחותי שלחה לי מקנדה את הסוודר הנהדר הזה, גם H&M - לא ראיתי כזה בחנות של מלחה.
קסטרו, זארה ושות' הבריחו אותי עם המחירים המופקעים, שעד סוף העונה יקוצצו עד 70%. קשה לי לקנות פריט יקר כאשר הוא לא יחודי וכאשר ברור לי שעוד חודשיים הוא יעלה חצי ממחירו המוגזם.
מה שכן, קניתי UGG.
אני יודעת שהדעות בנוגע למגפיים האוסטרליות חצויות בין זעזוע ושנאה עמוקים, לאהבה ללא גבולות. גם אני בהתחלה לא אהבתי. גם אני שאלתי את עצמי איך בנות נועלות מגפיים שגורמות לרגליהן להראות כגזעי עצים... אבל מהרגע שמדדתי, לא יכולתי להפסיק לחשוב עליהן. כשהתחלתי ללמוד וסבלתי מהעליות והכפור השוררים בהר הצופים, נפשי ערגה אליהן. אז קניתי. אין מה לומר, זה כמו לפסוע על עננים...
כשהקניון לא ממלא את צרכיי החורפיים, אני פונה לחברי הוותיק, אי-ביי.
רכישות אחרונות:
זהו. זה התחיל.
כבר שבוע אני בתוך הלימודים, עברתי אולי 8 סבבי הכרויות שונים אצל 8 מרצים שונים. התלהבתי ושמחתי, נלחצתי והתעצבתי, וגם כמה דמעות ירדו כבר, אבל אני אשכרה כאן.
כמה זמן חיכיתי להיכנס לשיעור הראשון שלי בתור סטודנטית בבצלאל. וכ"כ מצחיק אותי שיש אנשים שיושבים ולומדים מתמטיקה בכיתה, ולי יש שיעור רישום של שלוש שעות. זה אשכרה הולך להיות התואר שלי, זה כל כך מגניב. יש כמובן את הסיכוי שעד סוף השנה אתחיל לכעוס על עצמי שלא הלכתי ללמוד מתמטיקה במקום.
